יום אחד היה בית שבו אבא אישה וילדה.
האמא נפתרה ונשאר האבא והבת ,האבא התחתן עם אישה שיש לה שתי בנות וחיו יחד בבית אחד.
התחילה האם והבנות לחרוש על סינדרלה המסכנה ותמיד היתה מלוכלכת והתחילו לקרוא לה בשם לכלוכית .
פעם מרוב שהיא מסכינה היתה הולכת מדי פעם יושבת מתחת לעץ האגוז ובכה בכה בשקט ומספרת לצפורים את מצבה הגרוע .
יום אחד החליט המלך להתחתן עם בחורה מן הכפר, הזמין את כל הבנות אצלו לארמון שתי הבנות אמרו לסינדרלה לכי תנקי לנו את הבגדים ואת הנעלים כי הן הולכות למספה ואמרו לה תנקי כל הבית ותעשי כבסה ותנקי את העדשים הלכה הבת מתחת העץ באו אליה הציפורים אנחנו ננקי לך את הבית ונעשה כביסה נדהמה והתפלאה ואמרה הלוואי ותהיה לי שמלה יפה וארקוד עם הנסיך ופתאם חזר אליה (הבלת-יאמן) והלבישה אותה בשמלה זהב ונעלי זכוכית בתנאי שהיא תחזר לפני חוצות הלילה אין אחד יכיר אותה ועלתה על עגלה שסוחב אותה שני סוסים לבנים, והגיעה לארמון והנסיך הביט בה מפת ראשון והזמין אותה לרקוד תוך כדת ריקוד נזכרה שהיא צריכה לחזור מיד ועזבה את הנסיך ורצה הביתה תוך כדה רצה נפל לה אחד הנעל הזכוכית ולא התיחסה לזה .
למחרת הזמין הנסיך את כל הבנות למדוד את נעל הזכוכית בקשו משתי האחיות למדוד את הנעל היה קטן והיה לחוץ שאל האם יש עוד נערות אמרו לו : יש נערה אחת שקוראים לה לכלוכית ומדדו לה את הנעל ומצאה מתאים .
כך הם ידעו שהיא זאת שרקדה בארמון והנסיך התחתן אתה וחיה בשלוה מאושרת .